טיול שבועיים בבולגריה
אנחנו זוג בן 66 ובדרך כלל יוצאים שלא בטיולים מאורגנים. הטיולים שלנו בדרך כלל מתוכננים מראש, לגבי המסלול הכולל אך משאירים הרבה מקום לשינויים בדרך. אנחנו בדרך כלל מזמינים את המלון ללילה הראשון מהארץ ואת שאר הלינות מהדרך.
הטיול היה מתוכנן מראשיתו להתחלק בין בולגריה למקדוניה. שכרנו רכב בסופיה עם הירידה מהמטוס ויצאנו לדרך. במהלך הטיול נסתבר לנו שלא נוכל לעבור למקדוניה כיוון שלא הודענו מראש לחברת ההשכרה ולא קבלנו אישור מעבר בין מדינתי. כיוון שכך, ישבנו עם האינטרנט של הטלפון הסלולארי, משך כמה שעות ותכננו המשך לא מתוכנן בבולגריה בלבד, ואת מקדוניה נעבור בפעם אחרת.
יצאנו בשבוע האחרון של אוגוסט לבולגריה. הטיול היה נהדר וממנו כמה תובנות:
מועד היציאה - נראה היה כי תקופה זו היא יחסית מחוץ לעונה כך שהמחירים והזמינות של המלונות והאתרים הייתה מצוינת.
מזג האוויר - בדרך כלל היה מזג האוויר חם והשתמשנו רק בבגדי קיץ. במקומות הגבוהים ובמערות, הספיק מעיל קל. לעיתים ירד גשם (בעיקר בסופיה) אך ללא התקררות של מזג האוויר.
רכב - שכרנו רכב למשך רוב התקופה, להוציא את הימים בסופיה. הנסיעה ברכב הייתה נוחה ביותר בתנאי שמשתמשים ב-GPS. הייתה לנו מפה של בולגריה אך רוב הכתובות על השלטים בקירילית, כך שעם מפה לבד קשה להסתדר. Google maps עבד ללא בעיות והביא אותנו לכל מקום על פי בקשתנו. בדרך נסתבר לנו כי אין אפשרות לעבור למדינה אחרת ללא הודעה מראש כאשר לוקחים את הרכב.
כאשר מתכננים את הטיול, יש להביא בחשבון כי רוב הזמן הנסיעה איטית בדרכים הכפריות, 30-40 קמ"ש ובנוסף רוב הכבישים אינם ברמה המקובלת בארץ.
תקשורת – כיוון שבכוונתנו היה להשתמש באינטרנט בלבד, רכשנו ביום הראשון SIM מקומי של חברת TELENOR ששמש אותנו נאמנה. יש לשים לב כי לחברת PRIMA יש תכנית דומה אך אין להם SIM שמתאים לכל הטלפונים הסלולאריים. אנחנו גילינו זאת מאוחר והיינו צריכים לרכוש SIM נוסף. עלות SIM עבור 1 ג'יגה כ-20 ₪ (10 לב) ולא ניצלנו את כל הנפח שקנינו (עוד 2 ג'יגה).
בכל מקום בבולגריה מצאנו רשתות WIFI ולא הייתה כל בעיית התחברות.
בכדי להיות בקשר, השתמשנו בוואטס-אפ ובסקייפ. לדעתי זו הדרך הזולה ביותר וחבל לקנות חבילה בארץ. בכל עיר קטנה יש סניף של חברות התקשורת המקומיות.
כדאי להוריד אפליקציה של מפות מקומיות ללא אינטרנט בכדי לנווט עד לקניית ה-SIM.
מקומיים – הבולגרים שפגשנו ששו לעזור גם ללא ידיעת אנגלית. מצאנו כי כל הצעירים מגיל 30 ומטה לערך, יודעים אנגלית בסיסית ואפשר להסתדר בקלות.
מלונות – רוב המלונות ששהינו בהם היו זולים מאוד (בסביבות 20 $) אך בהחלט היו סבירים ואף יותר. בדרך כלל הזמנו מלון בבוקר כאשר אנחנו משתמשים ב-WIFI של המלון בו לנו. לעיתים הזמנו מלון שעה לפני שהגענו ליעד בו תכננו לישון. השתמשנו באפליקציה של booking.com ועבד נפלא.
כלכלה – יש מאכל בולגרי שנקרא BANIZA ומקובל לאכול אותו כארוחת בוקר. אין להשיג אותו במלונות ובמסעדות. מוכרים אותו מחלון קטן הנפתח אל הרחוב כמעט בכל כפר ועיר. יש לשים לב לתור ליד חלון/דלפק לעצור ולקנות. לא מקובל למכור אותו אחרי השעה 11.00.
ברוב המסעדות יש תפריטים באנגלית ואפילו תמונות של המאכלים למתקשים.
אנחנו העדפנו לקנות מוצרי מזון בסופרים ולאכול בדרך. לכל אורך הדרכים, יש נקודות לעצירה וגם הרבה נקודות מים כך שיש כל הזמן מי מעיין ברכב. יש הרבה מקומות שיש בהם נקודות עצירה שכוללות גם שולחנות ישיבה ומסתור משמש וגשם.
חשוב מאוד לציין כי לאורך כל הדרכים והכפרים, ניתן לקנות במחירים מצחיקים פירות, ירקות, דבש וריבות מתוצרת מקומית, ובטעמים שאנחנו עם התפתחות החקלאות, שכחנו מזמן !
קניות - לכל הסבתות והסבים, אנחנו מצאנו כי קשה ביותר למצוא משחקים לנכדים ואפילו בובות פשוטות. לכן אם נתקלתם במשהו כזה בדרך, אל תחכו לסוף הטיול בסופיה. קנו מייד !!
למעוניינים לקנות בגדים וכו' אך לא דברים פנסיים, יש שוק מקורה ענקי בסופיה שנקרא אליניצי. השוק ענק ומלא דוכנים. בחלקם למכירה סיטונית בלבד. המחירים 30%-50% מהמחירים בארץ
מגיעים בטראם מס.12. הכתובת Boulevard Rozhen 31.
תחבורה בסופיה – כדאי לקנות כרטיס יומי בתחנת המטרו (4 לב) ולא צריך לאחר החתמתו לנקב או לעשות אתו משהו. פשוט להחזיק בכיס לביקורת.
המסלול
טסנו בטיסת בוקר ביום שישי ולקחנו את הרכב בסביבות 11.00 בבוקר.
1. Belogradchick בלוגרדשיק
מקום מהמם. לא מצאתי עליו הרבה חומר באינטרנט אבל מבצר בנוי תוך ניצול סלעי ענק אדומים. שווה ביקור. יש לטפס לא מעט מדרגות אבל שווה כל מדרגה.
2. Ledenica
לינה באזור Ledenika
מערת לדניקה )Ledenika ) ממוקמת כ-16 ק“מ מעיר ורצה Vratsa . השם הנגזר מהמילה קרח ומרמז על נטיפי הקרח שנוצרים בפתח המערה בכל חורף. בתוך המערה יש מקווה מים תת קרקעי שעל פי האמונה הרווחת ממלא את משאלות אלה שטובלים את ידיהם במימיו. אחד המעברים בה צר במיוחד והוא נקרא "מעבר החוטאים". האגדה מספרת כי רק אנשים בעלי לב נקי מסוגלים לעבור בו. בטח תשמחו לדעת שגם אנחנו עברנו!
מסלול הטיול במערה אורך כשעה והמסלול נמשך לאורך 350 מ‘ על פני גלריות המערה.
מי שראה כמה מערות, יכול לוותר על המערה למרות שהיא די נחמדה.
כדאי מאוד להתאכסן במלון Ledenika Lodgeכיוון שהוא צמוד למערה וכן אין מה לעשות בדרך כלל בעירות מבולגריות.
3. פלבן PLEVEN
פלבן מילאה תפקיד חשוב במלחמת הרוסים והטורקים בשנים 1877-1878.הצאר הרוסי אלכסנדר השני היה נחוש לשחרר את בולגריה מהכיבוש העות'מאני. לאחר שהצבא רוסי-רומני חצה את הדנובה וכבש את העיר ניקופול נסוגוהעות'מאנים לפלבן והתבצרו בעיר. העיר הושמה במצור.במשך חמישה חודשים ניסה הצבא התוקף בשלוש מערכות לכבוש את העיר אך ללא הצלחה.אבידות הצבא התוקף היו רבות: 38,000 קורבנות. בתשיעי בדצמבר 1877 כאשר קוי האספקה העות'מאנים התדלדלו לחלוטין ניסה הגנרל העות'מאני לפרוץ מהעיר החוצה עם שארית צבאו, מותיר מאחוריו 40,000 הרוגים. הנסיון נכשל והוא מסר את חרבו למפקד הרומני ונכנע.
על אף הכניעה, עוסמן פשה נלחם בחירוף נפש בקרבות והוא זכה לתואר גאזי (המנצח) שרק מצביאים בודדים זכו לקבל. הסיפור של הקרבות והמצור על פלבן מומחשים בצורה מיוחדת במינה בפנורמה של פלבן. זוהי אחת התצוגות הגדולות והמרהיבות ביותר בעולם ומהווה אטרקציה תיירותית ממדרגה ראשונה.
על אף הכניעה, עוסמן פשה נלחם בחירוף נפש בקרבות והוא זכה לתואר גאזי (המנצח) שרק מצביאים בודדים זכו לקבל. הסיפור של הקרבות והמצור על פלבן מומחשים בצורה מיוחדת במינה בפנורמה של פלבן. זוהי אחת התצוגות הגדולות והמרהיבות ביותר בעולם ומהווה אטרקציה תיירותית ממדרגה ראשונה.
הפנורמה מהממת. קצת התקשינו למצוא אותה ב-Google maps. הפנורמה בתוך מבנה עגול גבוהה על אחת הגבעות בעיר. לא לוותר ולנסות למצוא אותה. השילוב של השחזור והציורים מהמם.
4. Krushunski vodopadi
מפל נחמד מאוד Krushunski Vodopadi. והמקום לא הופיע בהמלצות שונות אך החלטנו להגיע כיוון שגרם לסטייה קטנה מהמסלול. המפל נמצא בשמורת הטבע ובקרבתו כמה מסלולי הליכה. שווה להגיע ללכת כשעה בסביבתו וסביב הנחל. יש כמה מפלים והספקנו רק את חלקם כיוון שהחשיך והתעייפנו.
5. וליקו טארנובו (Veliko Tarnovo)
לינה 2 לילות וליקו טארנובו (Veliko Tarnovo)
וליקו טארנובו (טארנובו הגדולה), שכונתה בעבר "עיר הצארים", מתהדרת בהיסטוריה מפוארת. זוהי עיר ציורית שבתיה העתיקים נצמדים לצוק. ערוצו המתפתל של נהר יאנטרה (Yantra) עובר במרכזה של העיר, ששימשה כבירת הממלכה הבולגרית השנייה (1393-1185). במאות ה-16 וה-17 הייתה העיר זירה להתקוממות כנגד שלטון התורכים העות'מאנים. בשום מקום בבולגריה לא ניתן לחוות טוב יותר את עוצמתה של בולגריה בימי הביניים, כמו בעיר הציורית הזאת. מיקומה האטרקטיבי של העיר ושרידיה ההיסטוריים הופכים אותה לאבן שואבת לתיירים. מומלץ ללכת ברגל מגבעת הצארים, אל השכונה הססגונית וארושה (Varusha), משם לרדת לאורך רחוב ראקובסקי (Rakovski), שימו לב שבצד שמאל של הרחוב ליד אחת המסעדות, יש מרפסת זכוכית צרה שיוצאת אל מעבר לקו הבתים ונותנת תמונת נוף יפה ומיוחדת.
המבצר מאוד מרשים ושווה ביקור. הסמטאות קצת פחות מרשימות.
יש סיורי חינם בעיר ואם מתאפשר שווה לקחת.
טיול בסביבת וליקו טארנובו (Veliko Tarnovo)
במרחק של 7 ק"מ מצפון לווליקו טארנובו נמצא מנזר פראוברז'נסקי (Prebrazhenski), ששרידיו מהמאה ה-14, אך מכיוון שנהרס על ידי העות'מאניים, הוא נבנה מחדש ב-1825. המנזר נבנה על ידי אשתו היהודייה של השליט איוון אלכסנדר, וכדרכם של מומרים עשתה זאת מכול הלב. המנזר יפה ומטופח ע"י נזירים שגרים בו.
10 ק"מ מצפון מזרח לעיר נמצא הכפר ארבאנסי (Arbanasi), שנוסד על ידי אלבנים, התעשר במהלך השנים, והתוצאה היא בתי מידות גדולים, ובו גם כנסיית המולד, עם תמשיחי קיר יפהפיים. זהו אחד הכפרים הציוריים ביותר בבולגריה, ונראה כמיזוג מוזר בין כפרי הקסבה של דרום מרוקו, לבין הפואבלוס של המערבונים, שם רודף קלינט איסטווד בעקבות השודדים.
לדעתי אפשר לוותר על ביקור במקום. כל הכפר הוא מלכודת תיירים, צימר ומלון אחד גדול.
6. עמק הורדים והעיר קזנאק
העיר קאזאנלק ממוקמת במרכז הגיאוגרפי של בולגריה, בחלק המערבי של עמק קאזאנלק. במספר האוכלוסין שלה עומד על בערך 82,000 נפשות. העיר היא מרכז של עמק הוורדים ומלכים התראקיים ואתר תיירות מושך עיניים. כאן נמצא קבר תראקי הגדול ביותר ושמור היטב במדינה, הנכלל ברשימת ארגון אונסקו – קבר קאזאנלק,
מוזיאון הורדים - הורד השמנוני, הוא העושר הגדול ביותר של אזור קאזאנלק. הוא הובל בשטחי בולגריה מאסיה לפני מאות שנים. כיום הוא אחד הסמלים Rosa Damascena של בולגריה. תחת ההשפעה של תנאים אקלימיים וקרקעיים שלב אחר שלב, הורד הובדל כסוג עצמאי, שונה מהורדים השמנוניים, המטופחים במדינות האחרות. כך , ועמק התת בלקני כבר נקרא עמק הוורדים. (“Kazanlashka”) והוא מכונה בשם ורד השמנוני "קאזאנלאשקה. בנוסף לתעשיית שמן הורדים, תפקיד עיקרי בפרנסת ושגשוג האזור בעבר יש גם למסחר עמו. סוחרי שמן הורדים, המוזכרים באופן רשמי, הוציאו שמן ורדים לגרמניה ולאוסטריה-הונגריה בשנת 1771 ובשנים לאחר מכן.
מוזיאון הוורדים נוסד בשנת 1984 עם חלק מהקרנות של מוזיאון ההיסטורי בעיר. תערוכתו מוצבת בשלושה אולמות בסיסיות, שם מוצגים מסמכים וצילומים ,מכשירים לעיבוד מקוריים בקשר להתפתחות תעשיית שמן הורדים במהלך תקופת התחייה הבולגרית הלאומית. מכלים לאחסון וליצוא של שמן ורדים ומי ורדים. מוזיאון הורדים הוא אתר מרתק לתיירים הבולגריים והזרים.
במוזיאון אפשר לרכוש כמובן שמן ורדים, מוצרי קוסמטיקה וריבת ורדים. כמובן שאת הכול ניתן לרכוש גם בסופיה וגם בערים וכפרים נוספים.
7. קופריבישטיצה (Koprivishtitsa)
עיירה ציורית השוכנת במעלה בקעת טופולניצה (Topolnitsa) שבהרי סרדנה גורה, 113 ק"מ מזרחית לסופיה. בתי העיירה, הבנויים עץ ואבן, נראים כקוביות משחק שמישהו פיזר על הגבעות המיוערות. האקלים הקריר (בגובה של 1,030 מ'), הופך את העיירה למקום אידיאלי לנופש של קיץ. למרות תנופת הפיתוח הקומוניסטית, שהייתה דורסנית בכול הנוגע לשימור טבע והיסטוריה, השכילו הבולגרים לשמר את המקום, והוא הפך למעין מוזיאון פתוח של תקופת התחייה הלאומית. העיירה נוסדה במאה ה-14 על ידי פליטים שנסו מפני הכובש העות'מני, והייתה מרכז לתעשיית צמר ואריגת שטיחי קילים. המקום נבזז מספר פעמים, עד שנבנה מחדש במאה ה-19, ובאותם ימים הייתה זו עיר גדולה כמו סופיה. כאן, ב-20 באפריל 1876, פרצה התקוממות כנגד התורכים, אשר הובילה בסופו של דבר למלחמת רוסיה – תורכיה בשנים 1877-1878. עבור הבולגרים, סיור לקופריבישטיצה הינו כמעט עליה לרגל למקום בו גובשה מחדש זהותם הלאומית. אך גם ללא העניין ההיסטורי, המקום שווה ביקור בזכות המונומנטים האדריכליים, הרחובות מרוצפי האבן, הבתים אדומי הרעפים וגשרי האבן הזעירים החוצים פלגים קטנים. מדי חמש שנים מתקיים כאן בחודש אוגוסט, פסטיבל פולקלוריסטי ענק (בפעם הבאה ב-2005).
לעומת התיאור, מצאנו עיירת תיירים מלאה מסעדות ובתי קפה עם נחל קטן במרכזה. מעבר לעניין ההיסטורי החשוב כל כך לבולגרים, נראה לי שיכולנו לוותר על הביקור.
8. פלובדיב (Plovdiv)
לינה באזור פלובדיב (Plovdiv)
העיר השנייה בגודלה בבולגריה שוכנת במישור התרקי העילי, על גבי שלוש גבעות, בעמק הנהר מריצה (Maritsa), משני גדותיו של הנהר ולמרגלות הרי רודופה. למרות היותה עיר תעשייתית, נשמרו בה לא מעט מבנים עתיקים. העיר שוכנת בצומת חשוב של דרכים: מאסיה הקטנה אל אירופה, וממרכז אסיה דרך אוקראינה אל יוון. מיקומה האסטרטגי הוא זה שהביא למעמדה המכובד בעבר. כאן שכנו פיליפופוליס היוונית, טרימונטיום הרומאית ופיליבה העות'מאנית, בירת מחוז רוּמֶליָה. לב הסיור הוא שלוש הגבעות של העיר העתיקה ובהם סמטאות מתפתלות, מסגד מהמאה ה-15 הפעיל עד היום, תיאטרון רומי עתיק, כנסיית קונסטנטין ואלנה (Church of Constantin & Elena), שנבנתה ב-1832 ושופצה לפני מספר שנים בצורה מופלאה. כדאי לבקר במוזיאון התחייה הלאומית (National Revival Museom) שבנוי בסגנון הבארוק של פלובדיב, אשר פרח במאה ה-19. במבנה ניכרים הדינאמיות והלהט של הבארוק, שפרח באירופה במאה ה-17, בתוספת אלמנטים בולגריים. במעלה הגבעה ניצבים כמה בתים צבעונים ויפים מהמאה ה-19. אחד מהם הוא בית גאורגיאדי (Georgiadi), הבנוי בסגנון בארוק מצועצע. בית מפורסם אחר הוא בית לאמארטן, שם החלים המשורר וכותב המשלים הצרפתי אלפונס דה למרטאן בשובו ממסעו אל המזרח (Voyage en Orient). בבניין אחר, סביב גן פורח, שוכן המוזיאון האתנוגרפי המעניין.
כיוון שהגענו אחר הצהרים, הספקנו לראות את רוב האתרים במהלך אחה"צ והערב. עיר נחמדה אך מתרוקנת בשעות הערב המוקדמות כך שהשותות ברחובות לבד לא נעימה, מה גם שדלף לו גשם.
יש בפלובדיב סיורים מסודרים בחינם. אם מתאפשר, שווה לקחת.
8. מנזר באצ'קבו (Bachcovo)
התרשמנו מאוד מהמנזר ובכניסה לו משלט הזיכרון לבישופים מצילי היהודים הקבורים בו.
לפני המנזר יש מגרש חניה וסביבו עשרות דוכנים עם מזכרות לתיירים. אפשר להמשיך הלאה כי יש חניה צמוד למנזר עצמו. ליד החניה יש מעין עם מים מהממים (אחרי שהשתמשנו במי בקבוקים קנויים) שווה למלא כל בקבוק !
הגשרים המופלאים הם תופעה סלעית, הידועה גם בשם גשרי הסלע. הם ממוקמים בעמק הקארסט של הנהר Erkyupria בהרי רודופה המערביים בגובה 1450 מ' מעל פני הים, למרגלות פסגת Golyam Persensk (2091 מ'). תופעת הסלע נמצאת במרחק 80 ק"מ דרומית לפלובדיב, 35 ק"מ צפון מערבית מ-Chepelare ורק 5 ק"מ מערבית מהכפר Zaburdo. הגשרים הוכרזו כמונומנט טבעי על ידי מועצת השרים בצו מס' 4941 בתאריך 18.07.1949.ליד הגשרים המופלאים עוברת הטיילת מכפר אורחובו לכפר זאברדו.
בעבר, הגשרים היוו מערה, שנוצרה על ידי פעילות ההרסנית של מי הנהר. במשך הזמן, חלקים ממנה קרסו ויצרו גשרי שיש אדירים. הגשר הגדול רחב כ- 15 מ' בחלקים הרחבים שלו וארוך כמעט 100 מ'. מורכב משלוש קשתות, הגדולה ביותר היא בגובה 45 מטר וברוחב של 40 מ'. הגשר הקטן הוא במרחק 200 מ' מהגדול לאורך הנהר - בלתי עביר, ארוך 60 מ', בגובה כולל של 50 מ', וגובהה של הקשת הוא 30 מ'. לאחריו ישנו גשר שלישי קטן מאוד, שהוא מערה פונורית, שבה מימי הנהר ארקיופריה נעלמים, כדי להופיע שוב על פני השטח לאחר 3 ק"מ.האגדה מספרת על היווצרותם של הגשרים המופלאים. לפני שנים רבות במדשאות הכפר זאברדו היו רועי צאן רבים. לא יודע מאין הופיע דרקון, שהחל לטרוף את עדריהם. במשך שנים רבות הרועים סבלו מההתקפות של הדרקון. לבסוף הם הבינו כיצד להערים עליו. העמיסו חמור אחד עם "פראחן" (חומר יבש מפטריית עץ, המשמש להצתת אש), הציתו ושלחו אותו נגד הדרקון.הדרקון בלע את החמור יחד עם ה"פראחן", שהחל לבעור לאט, אבל בטוח. הדרקון הנרעש ניסה נואשות להימלט, בסופו של דבר מצא בור קטן באדמה. גוף העצום שלו יצר פתח. לאחר שנים, כאשר עצמות הדרקון נרקבו, נשארו הגשרים הקמורים הענקיים. כך לפי האגדה נוצרו הגשרים המופלאים.שני הגשרים הגדולים מבוטחים ומתאימים למטרות תיירות. המעבר מותר גם עליהם וגם תחתם.אפשרות ללינה מציעות הבקתות , שנמצאות בקרבת האתרים.
הכפר שירוקה לוקה (Shiroka Lâka) מושך אליו תיירים רבים, בעיקר כאלו היוצאים לגיחה מפמפורובו. הכפר מיוחד בבתיו, המקורים ברעפי צפחה, ובגשרי הגיבנת העותמאניים, הפעורים מעל ערוץ הנחל.
לצערנו לא התרשמנו מהכפר עצמו אך כול האזור כולו מלא מקומות סיתות אבן צפחה. פשוט יושבים בולגרים מבוגרים על האדמה, לוקחים אבן ומכים עליה בפטיש. לאחר שמגיעים למידה המתאימה מניחים על משטח. לנו נראה כימי הביניים אך להם הגיוני ומקום עבודה מכובד.
11. הכפר דווין (Devin)
הכפר דווין (Devin) נמצא 43 ק"מ מערבית לו ומציע שלווה, מוזיאון פולקלור ומרחצאות חמים.
לא מצאנו את המוזיאון ולא את המעיינות החמים. כמובן שעל שילוט מתאים ואפילו תמונה עם כיתוב בבולגרית אין לחלום.
12. טריגראד (Trhgrad) ויאגודינו (Yagodino),
קניון טריגרד והמערה שלידו Dyavolskoto garlo גרון השטן- שני האתרים קרובים ומומלץ לבקר בהם. במערה 300 מדרגות תלולות, לא נוחות ואף לעיתים רטובות. יחודה של המערה בכך שבתוכה זורם נהר, אשר בקטע מסויים נשפך למפל ענק בגובה של כ-60 מטר. ממרפסת תצפית ניתן לראות חלק מהמפל. המראה מרהיב, הרעש מחריש אזניים - הוד ואדר. התאורה במקום סבירה.
אנחנו קצת נבהלנו מ-300 המדרגות וראינו קודם את מערת יגודינה ואת מערת לדניקה, כך שהחלטנו לוותר אבל שמענו בדיעבד מחברים שהיה טיפוס לא נורא.
כ-17 ק"מ ממערת גרון השטן נמצאת מערת הנטיפים יגודינה. הכביש המחבר בין שתי המערות הינו כביש פנוראמי במלוא מובן המילה. קניון טריגרד, כאמור הוא חלק מכביש זה.
המערה מורכבת ממערכת מסובכת של קומות מרוצפות בשיש. רק הקומה הנמוכה ביותר הוסדרה למבקרים. המסלול שאורכו מעל לקילומטר מאפשר י לחזות בדוגמאות יפהיפיות של כמעט כל סוגי הנטיפים ומבני האבן שניתן לראות במערה. המחזה המרשים ביותר הוא הכמות העצומה של פניני מערות. פנינים אלה נוצרות כפי שנוצרות פנינים אמיתיות- חלקיק במים צובר סביבו שכבות רבות של קלציט היוצרות את הצורה המעוגלת של הפנינה.
הכביש המוביל למערה עובר דרך קניון טריגרד. סלעי ענק אנכיים יורדים מגובה רב של עשרות מטרים אל ערוץ נחל עם מים זורמים. המקום מרהיב ביופיו.
קצת בעיה למצא אבל השילוט מצויין. לקחת משהו חם למערה ! זה כמו ללכת במקרר אבל המקומיים הולכים עם מכנסיים קצרים וקפקפים.
לינה טריגראד (Trhgrad) או בסביבה
כאן היינו אמורים לעבור למקדוניה. אך כפי שכבר סופר, שונו התכניות והמשכנו בבולגריה.
בטריגראד מצאנו גסט האוס זול guest house shareniya most והגענו אליו לאחר האישור של booking.com . הם ממש לא קבלו אותנו בשמחה ולאחר שעזבנו למחרת, הם דיווחו ל-booking שלא הגענו. כתוצאה מכך נקנסנו ע"י החברה אך לאחר הסבר שלנו במייל בוטל החיוב.
המלצנו באתר לא להגיע לגסט הוס זה.
כללית המשכנו בכיוון למלניק ובחרנו מקומות נחמדים עפ"י המלצות באינטרנט.
13. קובצ'ביצה(Kovachevitsa)
הכפר התהווה אחרי שנת 1656 בעקבות הניסיונות להתאסלמות של האוכלוסייה הבולגרית בהרי רודופי (Rhodopes). הבולגרים בחיפוש ישועה התיישבו במקומות ההרים הקשים לנגישה.אנשים מקומיים עסקו בחקלאות ובגידול בעלי חיים. בתקופת התחייה ( המאה XVIII – XIX ) קובצ'ביצה(Kovachevitsa) הייתה מרכז חינוך. כמו כן הכפר היה אחד המרכזים של ארגון מקדוניה-אדירנה המהפכני בסוף המאה ה-19ותחילת המאה ה-20.בגלל הארכיטקטורה הטיפוסית בשנת 1977 הכפר הוכרז כשמורת היסטוריה וארכיטקטורה. בתי קובצ'ביצה(Kovachevitsa) טיפוסיים הם בני שתי או שלוש קומות עליונות בולטות ונבנו במאה ה-18. בקומת הקרקע של בית טיפוסי בקובצ'ביצה (Kovachevitsa) היו חדרים שבהם הוחזקו בעלי החיים ואף שימרו את המזון. בקומה העליונה היו ממוקמים חדרי המגורים.בין האתרים המעניינים לביקור בכפר היא כנסיית "סבטי ניקולה", אשר נבנתה בשנת 1847 ובנוסף בשנת 1900 בנוי מגדל פעמונים בן ארבע קומות.
כמובן שכהרגלנו בקודש, הלכנו לבקר בכנסייה והתרשמנו.
עברנו בדרך למלניק דרך מעבר ההרים Popski. יש במקום כנסיה נחמדה ואפשר לטייל קצת ביער.
14. מנזר רוז'ן Rozhen monastery
מרכז חיי הרוחניות באזור הוא המנזר רוז'ן הממוקם 5 ק"מ מזרחה ממלניק. הוא המנזר אורתודוקסי הגדול ביותר אזור ההר פירין. המנזר נשמר יחסית היטב ועד היום כל שנה מבקרים בו מאוד תיירים ממדינות זרות. חג המנזר הוא ה-8 לספטמבר בו אנשים מכל האזור מתווספים כדי להשתתף בחגיגות.התחלנו את הטיול בסביבה במנזר רוז'ן. לפני המנזר יש עיירה קטנה של כמה בתי מלון ומכירות לתיירים. השלט לא ברור אך יש לעבור את העיירה ולהמשיך ברכב עוד 1.5 ק"מ ואז יש חניון גדול למנזר. לפני המנזר גם כנסיה חרבה. אפשר כמובן לדלג עליה.
לינה בעירה רו'ן שלפני המנזר
15. מלניק Melnik
בשנת 1395 אדמות הבולגריות כולל גם מלניק נופלות תחת שלטון עות'מאני ל-500 שנים ארוכות. מלניק נשארת בגבולות האימפריה העות'מאנית עד נשנת 1912.
במאה ה-18 בתקופת הרנסנס הבולגרי העיירה קמה לתחייה. מלניק הופכת להיות עיר מרשימה בגודלה ובמספר תושביה, עיר מטופחת ובעלת שוק גדול. הסוחרים המקומיים מכרו סחורתם בבודפסט, וינה, גנואה, ונציה. מלניק התפרסמה בכל אירופה בזכות היין הידוע עד היום.
בתקופת שלטון העות'מאני מלניק הייתה מרכז מינהלי גדול. בעיר היה מחנה צבאי טורקי גדול אשר ביצע התפקיד ניהולי של מה שניקרא קונאק – תחנת משטרה של אז. הבניין שמור עד היום. הוא נמצא במרכז עיר מלניק מול הספרייה העירונית.לתקופת הרנסנס מיוחסים המורשות האדריכליות המרשימות ביותר המעידות על שגשוג הכלכלי של העיר באותה התקופה. אחד הבתים העתיקים ביותר בחבל הבלקן היא בית הבויאר (אשר הוכר כמורשת אדריכלית בגיליון 32 משנת 1965 של עיתון המדינה). הבית היה משכן העריץ אלכסיוס סלאב. באמצע המאה ה-13 חלק ממנו נשרף ונהרס ובמאות השנים לארח מכן שוחזר ושוקם. בתחילת המאה ה-18 עובר שיקום יסודי הקשור גם לבניית עלית גג ומגדל שעון אשר נשמר עד תחילת המאה ה-20. ניתן לראות את האתר רק מבחוץ היות והיום יש בו עבודות שחזור.שני הבתים האחרים אשר כלולים במורשת האדריכלית מתקופת הרנסנס הם בית קורדופולוס ובית פשוב.בית קורדופולוס (אשר הוכר כמורשת אדריכלית, אומנותית והיסטורית בגיליון 25 משנת 1998 של עיתון המדינה) הוא בית הגדול ביותר מתקופת הרנסנס בבולגריה. הבית נבנה בשנת 1754 היה בבעלותה של המשפחה העשירה קורדופולוס אשר עסקו בהפקת היין. היקבים החצובים מתחת ומאחורי הבית עם הטמפרטורה הקבועה שלה והאוורור שימשו לייצור ויישון היין.בית פשוב (אשר הוכר כמורשת אדריכלית-אומנותית בגיליון 25 משנת 1998 של עיתון המדינה) נבנה בשנת 1815. ניתן לראות את הבית רק מבחוץ עקב עבודות שחזור.
לאחר שעברנו את כל מלניק ברגל ובחום של 30 מעלות, טיפסנו ברגל לבית קורדופולוס והתרשמנו מהמבנה וממרתפיי היין. כמו כן נתנו לנו טעימה מהיין (לא משהו) וחזרנו אל החום של מלניק.
16. הפירמידות של מלניק Melnik pyramids
לא רחוק מהעיירה נמצאים הפירמידות של מלניק אשר הוכרו כאנדרטה טבעית בצו מס' 156 מתאריך 11.04.1978. הן מהוות היווצרות טבעית ייחודית אשר מושכת תיירים מכל העולם. את צורתם הפירמידות קיבלו בתהליכי הארוזיה בטיט שבאזור. הן עדיין נמצאים בתהליך של עיצוב והמראה והצורה שלהן משתנים במהלך הזמן. מלבד הפירמידות להיווצרויות החוליות הללו יש גם צורת של פטריות, חרוט, מחט ועוד. גובה הפירמידות מגיעה ל-100 מ'. מה שמאפיין את הפירמידות במלניק שהמדרונות עשויות חול ובמקומות מסוימים הם אנוכיים למידי ואילו על פסגות גדלים עצים ועשבים שונים.הסתובבנו בכמה דרכי עפר אך את הפירמידות שציפינו להן לא ראינו. אבל כנראה שמה שראינו הוא בכל זאת הפירמידות. למרות חשיבות האתר אין כל סימן וזכר לשילוט, כמובן. בשלב מסוים החלטנו לוותר ולעבור הלאה למקומות קרירים יותר.
17. סנדנסקי (Sandanski)
סנדנסקי היא יעד ספא פופולרי - באזור יש יותר מ- 80 מעיינות בהם הטמפרטורות נעות בין 42-81 מעלות צלזיוס. המים המינרליים בעלי מליחות נמוכה והרכב כימי עשיר אשר משמש בהצלחה לטיפול ומניעה של מחלות בדרכי הנשימה, דלקת מפרקים , שגרון, שרירים ועצמות , מערכת העצבים הפריפריאלית ועוד.
המים המינרליים הרפואיים הם הסיבה שהאזור מיושב מאז ימי קדם. הישוב הוקם במאה השניה לפנה"ס. על פי האגדה, מכאן הגיע ספרטק התראקי (Spartak)- מנהיג התקוממות העבדים הגדולה נגד האימפריה הרומית . במהלך המאה השישית העיר נהיתה לאחד המרכזים הנוצריים הראשונים באדמות אלה. בסוף המאה השישי העיר נהרסה על ידי שבטים ברברים. עד שנת 1947, שם העיר היה סבטי וורץ' (Sveti Vrach) בהמשך שונה שמה על שמו של המהפכן הבולגרי יאנה סנדנסקי (Yane Sandanski)- 1872-1915.. העיר המודרנית הוקמה על חורבות עיר ביזנטית קדומה.
קראנו כי בעיר 80 מעיינות חמים אך נסתבר לנו כי רובם נמצאים בתוך בתי מלון ומרחצאות.
מצאנו מעיין חם לרפואה (76 מעלות) בפארק המרכזי השופע מים ומפלונים מבטון כמובן.
18. סָפָּרֶבָה בניה Spareva Banya
סָפָּרֶבָה בניה הממוקמת על המורדות הצפוניים של הרי רילה. העיר מפורסמת במעיינות החמים אשר בשטחה ובגייזר הפורץ במרכזה.
החלטנו כי אנחנו חייבים לראות מעיינות חמים בבולגריה ומצאנו גייזר במרכז העיר ספרבה בניה. הגייזר נמצא במרכזו של פארק מטופח ויפה שמצאנו בעזרת 2 בנות צעירות ונחמדות שהדריכו אותנו כיצד להגיע.
לינה בבנסקו
19. בנסקו Bansko
אתר הסקי בנסקו (Bansko) שבבולגריה, הוקם בשנת 2004 ומאז הספיק למצב עצמו כספינת הדגל של אתרי הסקי שמציע אזור מזרח אירופה. מעל 20 מליון אירו הושקעו בהקמת תשתיות, בתי מלון, מערכת מעליות מתקדמת, מערכות כיסוי שלג ואף סקי- פאס אלקטרוני. בנסקו שוכנת למרגלות רצועת פסגות יפיפה, ונראה כאילו לקוחה מתוך סרט מצויר של וולט דיסני. עיר היסטורית קסומה בנוית אבן, שלמעט בתי המלון ומעליות הסקי, אינה נראית כמוקד תיירותי כלל. בעיר חנויות רבות, כנסיות ומסעדות מסורתיות מצוינות ומסעדות הרים נעימות ואיכותיות, אך כל אלו אינם פוגעים במראה ובאווירה הפסטורלית של נקודת חן זו. גולשים מדווחים כי האתר אטרקטיבי ביותר בזכות מחירו הנוח, מדריכים מצוינים, חיי לילה עשירים, ציוד איכותי ותשתיות סקי חדישות.
כיוון שהגענו בקיץ, תכננו לעשות את מסלול 7 האגמים או חלקו אך בגלל גשם טורדני, החלטנו לוותר.
20. הפירמידות של סטוב Stob pyramid
כיוון שלא הספיק לנו מפירמידות מלניק, החלטנו להגיע גם לפירמידות Stob. העיקרון הוא אותו עיקרון אך בסטוב יש ללכת ברגל.
הגענו לשער השמורה וכמובן שהיינו צריכים לשלם כניסה. השומרת, הראתה ביד ואמרה חצי שעה. הלכנו כשעה, כולל טיפוס תלול ביותר והגענו רק לפירמידה הראשונה. עלינו עליה ומרחוק ראינו את הבאה אך החלטנו שמספיק..... תלול, אבנים מדרדרות, חום של 31 מעלות....... חזרנו חזרה אחרי שהבנו את הרעיון.
כמובן שבתמונה לא רואים כמה תלול.
21. מנזר רילה Rila
מנזר רילה, המנזר היפה ביותר בבולגריה, ונמצא ברשימת אתרי מורשת עולמיים של ארגון אונסק"ו. זהו מנזר מפואר, המתנשא ממצוק מיוער. המבנה רב רושם. ארבע קומות של מרפסות המקיפות חצר גדולה, מטבח ענק, וכנסייה מרהיבה להפליא, על שלוש כיפותיה ובה תמשיחי קיר יפהפיים המתארים מלכים, שליחים, מלאכים ומרטירים (קדושים מעונים). הכול בחיוּת, בתנועה ובצבעים עזים, כמיטב המסורת המזרחית הדקורטיבית.
המנזר מופלא ביופיו בתוך החצרות ובתוך המנזר. הרבה מבקרים בולגרים וזרים.
בדרך אל המנזר, מסעדות דגים רבות המבוססות על דיג בנהר השופע דגי שמך (פורל). שווה להיכנס למסעדה שכזו וליהנות מדג טוב בכל צורת הכנה אפשרית.
לינה באזור. יש מספר מקומות לינה ליד הנחל היורד מהמנזר ואין צורך להגיע לאחת הערים בסביבה.
22. Tsari mali grad (Selo Belchin)
בדרך ממנזר רילה לאתר הסקי בורובץ, ראינו בדרך שלט חום של אתר היסטורי והחלטנו להיכנס ולראות מה יש שם.
כשהגענו ראינו מוזיאון מקסים העוסק בהיסטוריה של החקלאות המקומית. בזמן קניית הכרטיסים, אמרה המוכרת כי הכרטיס כולל גם עליה ברכבל וביקור באתר למעלה. לא הבנו במה המדובר אך עם סיום הביקור במוזיאון, הלכנו לכיוון מגרש חניה מלא מכוניות, מתוך סקרנות.
במקום הייתה קרונית יחידה שעלתה להר. עמדנו בתור ועלינו.... בראש הרכס מצאנו שחזור של אתר מקסים כולל מוזיאון באתר לגבי החיים במקום קודם לימי הביניים. הסתובבנו שם כשלוש שעות כולל תור סבלני לעליה וירידה בקרונית.
23. בלי ישקאר Beli Iskar
זהו כפר קטן בקרבת בורובץ שהגענו אליו בעקבות מאכל מיוחד הנקרא zelnik. הגענו לכפר הקטן ומצאנו מסעדה בודדת, התיישבנו וביקשנו זלניק. לקח זמן עד שהמקומיים הבינו מה אנחנו רוצים ואז הודיעו לנו כי המאכל הזה הוא מאכל מסורתי ואוכלים אותו יום אחד בשנה בחודש יוני וחוץ מזה אין להם אוכל כי הם מתכוננים לחתונה במקום קרוב.
מובן שהתאכזבנו ונסענו לבורובץ שלא בדרך הרגילה וגילינו דרך יער מהממת.
לינה באחד ממלונות בורובץ
24. אתר הסקי בורובץ (Borovets)
הכפר בורובץ, הנמצא לא הרחק מעיר הבירה סופיה, נמצאים המדרונות התלולים ביותר וההרים הגבוהים ביותר באזור הבלקן. הנוף מדהים, השלג מצוין ונחמד כאן מאוד בחורף. זהו אתר סקי מזרח-אירופי טיפוסי, כלומר מקום שבו התוכן חשוב מהעטיפה, והוא גם האתר הוותיק ביותר בבולגריה. מדובר באתר קטן ומאוד ידידותי המשלב בין חבילות נופש זולות, מסלולי גלישה סבירים, נוף יפה ושירותי מעליות נוחים מהכפרים. לאחרונה הואץ תהליך הפיתוח באזור, מה שמקנה לו יתרון על אתרי סקי אחרים בבולגריה וברומניה. המחירים באזור, כאמור, זולים מאוד יחסית למקומות אחרים באלפים.
כל הסופרלטיבים נכונים לחורף אך אנחנו הגענו בקיץ. העיר הומה מטיילים בולגרים ושאינם בולגרים מכל הגילאים. וכולם מגיעים למלונות הספא שבמקום ולטיולי שטח רגליים ורכובים באופניים. לקחנו רכבל שהעלה אותנו עד לנקודה הגבוהה ביותר של הר מוסאלה בגובה של 2,369 מטר. לאחר שהגענו, התחלנו בטיול רגלי כשאיתנו המוני מטיילים כולל זקנים שיכלו להיות הורינו בעלי כושר מופלא. לאחר כשעה ומחצה, הגענו לבקתת מוסאלה ולאגם שלידה בגובה 2,389 מטר. אנחנו הסתפקנו בכך אך רבים המשיכו וטיפסו לגובה רב יותר של ההר.
25. כנסיית בויאנה Boyana
הכנסיה ממוקמת בשכונת בויאנה שבסופיה. זוהי כנסייה חשובה למידי המורכבת משלושה מבנים, אשר נבנו בתקופות שונות. חשיבותה של הכנסייה, אשר גם אונסק"ו בחרו להכיר בה, נובעת מהיותה שמורה מאוד, עובדה שמאפשרת לחשוף את אומנות ימיי הביניים, המצוירת על קירותיה, בצורה טובה.
לינה באזור בויאנה
כיוון שהיינו צריכים להחזיר רכב בשעות הבוקר בכדי להרוויח יום ולא להסתובב בסופיה עם רכב ובעיות חניה, לנו מחוץ למרכז סופיה בשכונת Boyana. בבוקר החזרנו את הרכב בשדה התעופה ולקחנו מונית למלון שהזמנו בעיר סופיה.
שימו לב שעלות המונית משדה התעופה למרכז סופיה, אמור להיות 13 – 18 לב.
סופיה
עד שנות ה-80 של המאה ה-19, הייתה זו עיר בעלת חזות טורקית, שגולחה ונבנתה מחדש בצביון אירופאי, במצוות המלוכה החדשה. כך שלמרות שקיים במקום רצף יישובי בן אלפי שנים, היא גם עיר צעירה מאד. כמעט ולא מוצאים בה מבנים עתיקים. כל יופייה הוא בן לא יותר ממאה ועשרים שנה. יחד עם זאת, זו עיר נעימה ובה כמה אתרים מעניינים.
מרכז העיר כיום הוא אזור נאה, עם שטחים פתוחים בשפע ומרוצפים בלבנים, רחובות מרוצפי אבן. יש לשים לב שבמספר שכונות קרובות למרכז, לא נעים להסתובב בערב ובלילה בעיקר בגלל הפליטים שמסתובבים שם.
בעיר אתרים לא רבים שמומלץ לבקר בהם ולכן להערכתי יספיקו להקדיש לעיר כיומיים עד שלושה בלבד.
כפעילות העיר ושיפור התיירות בה, יש בה סיורי חינם פעמיים ביום וכן סיור קולינרי. אפשר למצוא פרטים באתר Free Tour Sofia בפייסבוק. משך הסיור כשעתיים והוא מקיף את רוב האתרים במרכז העיר.
כדאי מאוד לקחת סיור זה ולאחריו לשוטט לאתרים לביקור מעמיק יותר. משך הסיור לא נכנסים כמעט לאתרים אלה מספרים את סיפורם מבחוץ.
אנחנו התאכזבנו ביותר מהביקור בבית הכנסת. אמנם המבנה מרשים אך התייחסות המפעיל מבישה. כמו כן המוזיאון היה סגור וגם בית הכנסת נפתח לביקור שלא בכל יום.
נראה שהעסקנים עשו טובה שנתנו לנו להיכנס ולמרות שמשלמים בכניסה.
